מילים

וּמִי חוֹשֵׁב אוֹתָךְ? הִיא שָׁאֲלָה. חִשְׁבוּ אֶת הַשֵּׁם, אַלְלָה וְיֵשׁוּ וּמִי חוֹשֵׁב אוֹתָךְ?

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, הֵשַׁבְתִּי. אֲנִי אֶחְשֹׁב אוֹתָךְ, אָמְרָה לִי אֶחְשֹׁב אוֹתָךְ כְּמוֹ אֶת בּוּדְהָה, כְּמוֹ לִימוֹן צָהֹב, חַמָּנִיּוֹת וְשֶׁמֶשׁ, אֶחֱשֹׁב אוֹתָךְ בַּקֹּדֶשׁ וּבַחוֹל.

אֲבָל אוֹתִי לֹא חָשְׁבוּ. אוֹתִי לֹא חִשְּׁבוּ. אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִהְיוֹת לִימוֹן אוֹ חַמָּנִית אוֹ שֶׁמֶשׁ אוֹ בּוּדְהָה שֶׁל מִישֶׁהוּ. אֲנִי יוֹדַעַת לִהְיוֹת בְּלִי שֶׁחוֹשְׁבִים אוֹתִי, כְּמוֹ עֵץ שֶׁנּוֹפֵל בְּיַעַר שׁוֹמֵם, כְּמוֹ פְּתִית שֶׁלֶג נָמֵס בְּאַנְטְאַרְקְטִיקָה, כְּמוֹ רֵיחַ יַסְמִין עַל רֶכֶס הָרֵי אַלְבּוֹרֶז. אֲבָל אִם תִּרְצִי, אַרְשֶׁה לְךָ לַחֲשֹׁב אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁקֶר.

וְכַמָּה יְלָדִים יֵשׁ לָךְ? הִיא שָׁאֲלָה. אֲנִי לֹא בְּטוּחָה, הֵשַׁבְתִּי. אֲנִי אֵם שֶׁל צֵרוּפֵי מִלִּים, אִמָּא בְּכִתָּה לִשְׁלוֹשִׁים יְלָדִים, אֲנִי אֵם לְנַעֲרָה שֶׁנּוֹשֵׂאת אֵלַי עֵינַיִם וּלְנַעַר שֶׁמְּחַפֵּשׂ יִעוּד. אֲנִי הַמָּאמַאג'וֹן שֶׁל חֲלוֹמוֹתַי, הַמְּיַלֶּדֶת שֶׁל מַחְשְׁבוֹתַי. אֲנִי אִמָּא שֶׁל פִּסַּת חַיִּים בְּטֵהֵרָאן, שֶׁל אֲהָבוֹת מִכָּאן וּמֵעֵבֶר לַיָּם. בְּצִיּוֹן סָפַגְתִּי חֶבְלֵי קְלִיטָה לְלֹא אֶפִּידוּרָל, הֵרָיוֹן אֶחָד נָפַל בְּאִיטַלְיָה, הַשֵּׁנִי – בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. הָרִיתִי סֵפֶר בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, וְיָלַדְתִּי אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶט, בְּלִי הֲמֻלָּה. יָלַדְתִּי בִּכְאֵב עֶשְׂרוֹת גִּלְיוֹנוֹת עִתּוֹן, וּבַפָקוּלְטָה לְמַדְּעֵי הָרוּחַ עוֹד מֻנַּחַת שִׁלְיָה, זֵכֶר לִתְעוּדוֹתַי, שֶׁהֵן יְלָדַי. שְׁמִי נוֹלַד בְּנִתּוּחַ קֵיסָרִי, וּפֹה וָשָׁם הָיִיתִי אִמָּא שֶׁל אִמִּי. אֲנִי אֵם כָּל הַרְפַּתְקָאוֹתַי, הַמַּטְרוֹנִית שֶׁל זִכְרוֹנוֹתַי. אֲנִי אֵם כָּל הָעֻבָּרִים שֶׁנָּפְלוּ לִי, אֲנִי אֵם כָּל אֵלֶּה שֶׁהִתְבַּזְבְּזוּ לִי. אֲנִי אִמָּא לְיֶלֶד שֶׁעוֹד יָבוֹא, עוֹשָׂה אַהֲבָה עִם הַחַיִּים בִּשְׁבִיל עוֹד הֵרָיוֹן. וְכַמָּה יְלָדִים יֵשׁ לָךְ?

וְאֵיךְ זֶה לְהִוָּלֵד אֶל תּוֹךְ הַשְּׁכוֹל? הִיא שָׁאֲלָה. כְּמוֹ לְהִוָּלֵד אֶל תּוֹךְ תְּהוֹם, הֵשַׁבְתִּי. מָה זֶה אוֹמֵר? שָׁאֲלָה. תְּהוֹם לֹא אוֹמְרִים, הֵשַׁבְתִּי, תְּהוֹם מַרְגִּישִׁים. חַיַּי הֵם כְּמוֹ פֶּרֶק בַּתָּנָ"ךְ, הִסְבַּרְתִּי שֶׁמַּתְחִיל בְּ"וַיָּמָת" וּמִסְתַּיֵּם בְּ"וְתִוָּלֵד", וּבֵין שְׁנֵי אֵלֶּה – חֹשֶׁךְ רִיק חָלָל תְּמוּנוֹת מֻחְבָּאוֹת בָּאָרוֹן רְגָשׁוֹת שֶׁנִּלְקְחוּ מֵהֶם חַיִּים אַבָּא שֶׁמְּפַחֵד לְהַחֲזִיק יָדַיִם אִמָּא שֶׁחֲרֵדָה לַעֲזֹב. זוֹ הַתְּהוֹם שֶׁבֵּין הַגּוּף שֶׁקָּבוּר אֵי שָׁם לְבֵין הַנְּשָׁמָה שֶׁאָבְדָה, הַתְּהוֹם בֵּין דָּם קָרְבָּן עַל מַשְׁקוֹף לְבֵין מַכַּת בְּכוֹרוֹת, תְּהוֹם שֶׁבֵּין תֹּהוּ וָבֹהוּ לְבֵין בְּרִיאַת יְלָדוֹת.

הַנִּיחִי עַל רֹאשֵׁךְ כֶּתֶר נוֹטֵף אַבְנֵי אֹדֶם וְיַהֲלוֹמִים – וְצַוִּי עַל הַדְּבָרִים לִקְרוֹת. כִּרְכִי סְבִיב רֹאשְׁךָ כִּסּוּי שֶׁיַּגְבִּיהַּ עַד לֵב הַשְּׁכִינָה – וּמַלְמְלִי בְּלִבֵּךְ תְּפִלּוֹת.

אִם תִּרְצִי, חִבְשִׁי כּוֹבַע קַסְקֵט, עַשְּׁנִי מִקְטֶרֶת וְצַטְּטִי אֶת פְרוֹיְד אוּלַי בְּעֶצֶם כּוֹבַע צִילִינְדֶּר, בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד. הַלְבִּישִׁי כּוֹבַע גֶּרֶב וְשַׁדְּדִי אֶת לִבּוֹ שֶׁל אֲהוּבֵךְ, קִשְׁרֵי סֶרֶט שֶׁל אִינְדְּיָאנִית וְרִקְדִי לְקֶצֶב־פְּעִימוֹת־לִבֵּךְ.

הִתְפַּנְּקִי בְּכוֹבַע מְקֻשָּׁט בְּשׁוֹשַׁנִּים שֶׁל שִׂמְחָה וְאַמְצִי מִבְטָא אַנְגְּלִי וְשַׂקִּית שֶׁל מִלְחֵי הֲרָחָה, קִשְׁרִי מִטְפַּחַת לְרֹאשְׁךָ וַהֲיִי גֵּאֶה בִּקְמָטַיִךְ, וְאִם צַו הַשָּׁעָה מוֹרֶה – שִׁלְפִי מַטְאֲטֵא וַהֲיִי מְכַשֵּׁפָה!

אִם בָּא לָךְ, שִׂימִי כּוֹבַע מִצְחִיָּה וְרוּצִי בַּפַּארְק, חִבְשִׁי כּוֹבַע שֶׁל בּוֹקֶרֶת וְדַמְיְנִי שֶׁאֶת זָ'אן דַּרְק! הַקְצִיפִי כּוֹבַע לָבָן וּלְכִי לַיָּם בָּרֶגֶל בְּתֹם מַסָּע מְפָרֵךְ שִׂימִי כֻּמְתָּה וְהַצְדִּיעִי לַדֶּגֶל.

שִׂימִי כּוֹבַע רֶשֶׁת בְּשֵׁם הַצְּנִיעוּת, נַעֲצִי נוֹצָה פַּתְיָנִית בְּשֵׁם הַפְּרִיצוּת. וְאִם בָּא לָךְ, אַל תַּעֲשִׂי חֶשְׁבּוֹן: תִּקְעִי כּוֹבַע לֵיצָן וְאִמְרִי אֵיזוֹ שְׁטוּת! פֹּה וָשָׁם הַחְלִיפִי כּוֹבַע עִם אִשָּׁה אַחֶרֶת, מִדֵּי פַּעַם רָאוּי לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ שֶׁל אֵיזוֹ גְּבֶרֶת.

תּוֹפְפִי עַל רֹאשֵׁךְ תַּרְבּוּשׁ וְשַׁחְרְרִי צַהֲלוּל, בַּדֶּרֶךְ לַחֻפָּה לַטְּפִי פָּנַיִךְ בְּלֹבֶן הַטּוּל. וּלְעֵת לַיִל הִתְעַרְטְלִי וְכַבִּי אֶת הָאוֹר וְדָמִי בְּנַפְשְׁךָ כִּי עָטוּר מִצְחֵךְ זָהָב שָׁחֹר.

אֶת הָעֵץ שֶׁלִּי נָטַעְתָּ עָקֹם. הַשָּׁרָשִׁים הִכּוּ אוֹתִי, הַגֶּזַע צָמַח בְּדֹחַק בְּתוֹךְ קִירוֹת הַבַּיִת הַיָּשָׁן, וְהָעֲנָפִים הִצְלִיפוּ בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי. אֲבָל כָּאן לְמַעְלָה, מִן הַצַּמֶּרֶת, לֹא רוֹאִים מִזֶּה דָּבָר.

כְּשֶׁתִּהְיִי כָּאן וְתִשְׁאֲלִי: "אֵיךְ בָּאתִי לָעוֹלָם?" לֹא אֲסַפֵּר לָךְ עַל הַזְּרִיקוֹת בְּבִטְנִי הָעֲיֵפָה אֶלָּא עַל זְרִיקוֹת שֶׁל אַהֲבָה שֶׁלִּבּוּ אֶת כְּמִיהָתִי אֵלַיִךְ. אֲתָאֵר לָךְ אֵיךְ נוֹזְלֵי הַהַרְדָּמָה בְּגוּפִי הָפְכוּ לְשִׁירֵי עֶרֶשׂ רַכִּים שֶׁאָשִׁיר לָךְ בְּבוֹא הָעֵת, וְאֵיךְ אָגַרְתִּי בְּכַפּוֹת יָדַי אֶגְלֵי דְּמָעוֹת שֶׁיִּהְיוּ לְיַהֲלוֹמִים לַעֲטֶרֶת רֹאשֵׁךְ. אֲסַפֵּר לָךְ אֵיךְ תָּפַסְתִּי נִיצוֹצוֹת מִנִּסִּים שֶׁבָּאוּ בַּחֲטָף, לְמַעַן יָאִירוּ אֶת דַּרְכֵּךְ, וְאֵיךְ בָּרַרְתִּי בִּקְפִידָה חוּטֵי זָהָב כְּדֵי לֶאֱרֹג קֵן עַל צַמֶּרֶת עֵץ גָּבוֹהַּ לְמַעֲנֵךְ. אֲגַלֶּה לָךְ אֵיךְ הָפַכְתִּי אֶת תְּפִלּוֹתַי לְבוֹאֵךְ לִתְפִלַּת הַדֶּרֶךְ שֶׁתִּשְׁמֹר עָלַיִךְ וְאֵיךְ הֵמַרְתִּי אֶת זַעֲקַת לִבִּי מוּל הַיָּם הַגָּדוֹל לָאֹמֶץ שֶׁיְּפַמְפֵּם בְּלִבֵּךְ. אֹמַר לָךְ אֵיךְ לִקַּטְתִּי תְּפִלּוֹת שֶׁהוּשְׁבוּ רֵיקָם וְעָשִׂיתִי מֵהֶן זֵר פְּרָחִים צִבְעוֹנִי שֶׁיְּשַׂמַּח נַפְשֵׁךְ, וְאֵיךְ תָּפַרְתִּי אַהֲבַת אִמָּהוֹת לִשְׂמִיכַת טְלָאִים שֶׁתְּחַמֵּם בַּלֵּילוֹת לֹא קַלִּים אֶת גּוּפֵךְ. אֲלַמֵּד אוֹתָךְ אֵיךְ חִבַּרְתִּי חֲלוֹם לַחֲלוֹם וְעֶרְגָּה לְעֶרְגוֹת כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא הַיּוֹם תַּצְמִיחִי כְּנָפַיִם עֲצוּמוֹת. וּכְשֶׁיַּבְשִׁילוּ כְּנָפַיִךְ, אֶלְחַשׁ לָךְ סוֹד בְּעֵינַיִם לַחוֹת: אַתְּ צְרִיכָה לָדַעַת: יֵשׁ לָךְ כּוֹחוֹת, בְּמַשַּׁק כְּנָפַיִם אַתְּ יְכוֹלָה לָעוּף גָּבוֹהַּ, בְּלִי סֻלָּם, כִּי כָּכָה, יַלְדָּתִי, בֶּאֱמֶת בָּאִים לָעוֹלָם.

אֲנִי כְּמוֹ הָעֵץ הַהוּא בַּיַּעַר: נִשְׁבֶּרֶת. נוֹפֶלֶת. בּוֹכָה. וְאִם אַף אֶחָד – אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַיָּרֹק שֶׁלִּי, וְלֹא מֵרִיחַ אֶת פְּרָחַי, וְלֹא טוֹעֵם מִפֵּרוֹתַי, וְלֹא שׁוֹמֵעַ אֶת הַחֲבָטָה בָּאֲדָמָה – הַאִם הָעֵץ הַזֶּה קַיָּם?

צְאִי, חַיַּת טֶרֶף וְנִגְסִי בַּמֵּעַיִם שֶׁל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהָרְגֵנִי. צְאִי וְצוּדִי אֶת מִי שֶׁבִּקְּשׁוּ לִגְזֹל חַיַּי, שַׁסְּפִי אֶת גְּרוֹנָם שֶׁל מִי שֶׁשָּׁלְחוּ חִצֵּי אֶרֶס אֶל לִבִּי. שִׂרְטִי עֵינַיִם צָרוֹת הַמְּבַקְּשׁוֹת לְנַכֵּס אֶת מָה שֶׁשֶּׁלִּי. קַלְּלִי קִלְלַת אֵין קֵץ אֶת מִי שֶׁהֵטִילוּ כִּשּׁוּף שָׁחֹר עַל אֲהוּבַי. שִׂרְפִי אֶת מִי שֶׁהִקִּיף אוֹתִי בְּאֵשׁ וְצָפָה בִּי בּוֹעֶרֶת. עִמְדִי זְקוּפָה וְרַסְקִי אֶת הַיָּד שֶׁהִצְלִיפָה בִּכְתֵפַי הַדַּלּוֹת. שַׁאֲגִי עַל מִי שֶׁהִפִּיל מוֹרָא עַל קוֹלִי, חִרְשִׁי הָלוֹךְ וַחֲרֹשׁ אֶת לִבָּם שֶׁל חוֹרְשֵׁי רָעָתִי. מַחֲקִי חִיּוּךְ שֶׁל מִי שֶׁלִּבּוֹ מִתְרוֹנֵן מִמַּכְאוֹבַי. מַסְמְסִי מִלּוֹת אַהֲבָה שַׁקְרָנִיּוֹת וְהָסִיטִי מִדַּרְכִּי זְאֵבִים צִמְאֵי דָּם.

צְאִי מִמֶּנִּי, חַיַּת טֶרֶף וְהָגֵנִּי עָלַי מִפְּנֵי הַבָּאִים לִטְרֹף. הָגֵנִּי עָלַי מֵעַצְמִי, מִפְּנֵי רַחֲמַי עַל בִּטְנָם הַמְּקַרְקֶרֶת. צְאִי, וְאַחַר כָּךְ לַמְּדִי אוֹתִי אֵיךְ לֹא לְהִטָּרֵף בְּקַלּוּת.

בַּסּוֹף, עַל הֲרִיסוֹת הַמַּחֲנֶה יָקִימוּ בַּיִת. וּבְתוֹכוֹ אֲגַרְטָל שֶׁל פְּרָחִים וְחַלּוֹן פָּתוּחַ אֶל אֲוִיר שֶׁל יַעַר יָרֹק. הִיא לֹא תֵּדַע שֶׁהָאֲוִיר הוּא אָבָק שֶׁל גּוּפוֹת, וִילָדֶיהָ שֶׁמִּתְרוֹצְצִים בַּגִּנָּה כַּף רַגְלָם מִתְלַטֶּפֶת בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת שֶׁל לֵאָה – וְרָחֵל – וְשָׁרָה – וְרִבְקָה – וְזַעֲקַת הָאִמָּהוֹת מִמַּעֲמַקֵּי אַדְמַת בֵּיתָהּ תִּבְקַע אֶל פְּנֵי הָאֲדָמָה כְּהֵד בַּרְזֶל עָמוּם וְנִשְׁכַּח. בַּסּוֹף, בַּמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה בּוֹ אֵימָה, בַּחֶדֶר שֶׁנָּשְׁמוּ בּוֹ צִיקְלוֹן, בַּתָּא שֶׁגָּזְזוּ בּוֹ תַּלְתַּלִים מְבֻשָּׂמִים, בַּמִּסְדְּרוֹן שֶׁתָּלְשׁוּ בּוֹ יֶלֶד עָגֹל עֵינַיִם מִזְּרוֹעוֹת אִמּוֹ, יָקִימוּ בַּיִת שֶׁנִּרְשַׁם בַּטַּאבּוּ בְּמִשְׂרָד מֶמְשַׁלְתִּי בִּידֵי פָּקִיד מְמֻשְׁקָף שֶׁמְּדַבֵּר פּוֹלָנִית, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁבְּטַאבּוּ רָשׁוּם הַמָּוֶת.

לְמִשְׁמַע כָּל נִדְרֵי נִקְּתָה אֶת הַגַּן – קוֹשְׁשָׁה עֲלֵי טִינָה, גָּזְזָה עַנְפֵי פַּחַד יָשָׁן. לְקוֹל תְּרוּעוֹת הַשּׁוֹפָר כְּבָר תָּקְעָה אַרְבָּעָה מוֹטוֹת: לְאַהֲבָה, לֶאֱמוּנָה, לְתִקְוָה וְלִשְׂמָחוֹת.

אַרְבַּע קוֹרוֹת עֵץ הוֹצִיאָה מֵהַבַּיִת הַקָּט, גּוּפָהּ הֶעָדִין נֶאֱנָק, גַּבָּהּ נִשְׂרָט. בְּמַעֲלֵה הַסֻּלָּם שֶׁבָּנְתָה בְּעַצְמָהּ, בְּעָמָל וּבְיֶזַע שֶׁל עִקְּשׁוּת וְהַתְמָדָה, הִנִּיחָה כָּל קוֹרָה בִּמְסִירוּת שֶׁל חַיָּל – גַּם בִּמְחִיר חַיֶּיהָ, תָּקְעָה עַנְפֵי דֶּקֶל וְקִשּׁוּטִים מוּאָרִים – מַמָּשׁ בְּמוֹ יָדֶיהָ.

אַךְ בְּדִיּוּק כְּשֶׁאָמְרָה: "הַבִּיטוּ, זֶה נִגְמַר!" הִיא שָׁמְעָה צְלִיל שֶׁל מַשֶּׁהוּ נִשְׁבַּר. וּלְפֶתַע נָפְלוּ הַקּוֹרוֹת וְחִבְּלוּ בְּרֹאשָׁהּ, הָאֶתְרוֹג שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל נָפַל מִיָּדָהּ בְּלִי בּוּשָׁה, אַחֲרֵיהֶם קָרְסוּ בְּהַפְגָּנָתִיּוּת הַמּוֹטוֹת, וְנִרְאֶה שֶׁהֲדַס וַעֲרָבָה עַכְשָׁו רָבוֹת! בְּיָדֶיהָ הַקְּטַנְטַנּוֹת נוֹתַר רַק הַלּוּלָב, וּכְשֶׁבָּכְתָה הוּא רַק תָּקַע בָּהּ מַבָּט שׁוֹבָב.

וְאַף שֶׁשּׁוּב לֹא קָרָה מַשֶּׁהוּ מֻפְלָא, עֲדַיִן בְּלֵילוֹת קָשִׁים לְלֹא שֵׁנָה הִיא חוֹזֶרֶת לַגַּן וּמְדַמְיֶנֶת אֵיךְ מִתּוֹךְ הַסְּכָךְ מֵצִיץ לוֹ כּוֹכָב אֶחָד בָּהִיר שֶׁיִּזְרַח. וְלִצְלִילֵי הַדִּמְיוֹן שֶׁל שִׂמְחַת הֶהָמוֹן, הִיא עוֹצֶמֶת עֵינַיִם וְהוֹלֶכֶת לִישֹׁן, כִּי אַחֲרֵי הַכֹּל לִשְׁלוֹמִית יֵשׁ חֲלוֹם: לִבְנוֹת לְעַצְמָהּ סֻכַּת שָׁלוֹם.

יַלְדָּה בְּסִכּוּן פָּגְשָׁה מַחְבֶּרֶת רֵיקָה. וְאַף שֶׁכָּתְבָה וְכָתְבָה וְאַף שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִסְגְּרָה, דַּפֶּיהָ

עֲדַיִן

רֵיקִים.