"הפעם הוכחנו שאנחנו מסוגלים להשמיד את אושוויץ המודרנית"

שבועות מספר לפני מתקפת הפתע של ישראל על איראן הוציא לאור עורך הדין ערן חרמוני ספר עב כרס ששמו 'מאושוויץ ועד טהראן'. הוא לא דמיין לעצמו תרחיש כמו זה שהיה בפועל זמן קצר אחר כך במבצע עם כלביא. "כתבתי בספר שהדהמנו את העולם בביפרים והעליתי את השאלה: האם נדהים את העולם גם עכשיו מול איראן?" הוא מספר. "כמובן, לא ידעתי מה ואיך, ומובן שמה שעשינו באמת יוצא מגדר הדמיון.

"בתהליך הוצאת הספר זירזתי כל הזמן את אנשי ההוצאה ואמרתי להם שבעוד שנייה תהיה תקיפה באיראן. היה לי ברור שזה הולך לנקודת הכרעה.

"בזמן השואה, כאשר הושמדו היהודים, העולם החופשי שתק הרבה מאוד זמן. גם כשהוא כבר נלחם בנאצים הוא לא הפציץ את אושוויץ. היום יש לנו מדינה ויש לנו צבא וחיל אוויר, והוכחנו שאנחנו מסוגלים להשמיד את אושוויץ המודרנית".

הסנקציות והתולעת

את הספר, שיצא בהוצאת אופיר ביכורים, כתב חרמוני, עד לא מזמן מזכ"ל מפלגת העבודה, במסגרת לימודיו לתואר שני באוניברסיטת חיפה. אני שואלת אותו על האירועים העיקריים שעיכבו את בניית הגרעין האיראני. תשובתו הראשונה היא מלחמת הצללים שניהלה ישראל. "במלחמה הזו היו חיסולי מדענים, פגיעה במערכות שקשורות לתשתיות הגרעין, כמו התולעת שהוחדרה למערכות בנתנז והשמידה צנטריפוגות, ובטח עוד כל מיני אירועים שכנראה אני ואת לא יודעים עליהם. ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, אמר בעבר: אני לא יכול למנוע מהם גרעין לחלוטין לעולם, אבל אני כן יכול לעכב ולקנות זמן. וזה אכן עיכב.

"הדבר השני שעיכב את השלמת פרויקט הגרעין היה הסנקציות החריפות שהטיל ממשל אובמה ב-2009 על איראן והאיום הצבאי שיצר. אובמה אמר שאם לא יהיה הסכם, כל האופציות על השולחן, כולל אופציה של התערבות צבאית. כמו כן אותה פצצה חודרת בונקרים שנעשה בה שימוש עכשיו במתקן בפורדו, יוצרה בתקופת אובמה במיוחד בשביל המתקן בפורדו, והאיראנים היו מודעים לכך.

"יש שיגידו שגם הסכם הגרעין שנחתם בשלב ראשון בהסכם ביניים ב-2013 וסופית ב-2015 עיכב את השלמת הפרויקט. לדעתי מדובר בהסכם גרוע שלא היה צריך לחתום עליו. ההסכם נתן לאיראנים את האפשרות להכין תשתית העשרה מאוד רחבה ואפשר להם לפרוץ בזמן קצר לגרעין בזמן שירצו.

"כששאלתי את ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו אם בדיעבד היה נכון לתקוף את הגרעין באיראן בשנים 2010–2012, שנתניהו וברק לטענתם רצו לקדם בהן תקיפה, תשובתו הייתה: לא עם שבעים סימני קריאה. פרדו טוען שבהסכם הגרעין אנחנו קונים הרבה יותר זמן משאנחנו קונים בפעולת סיכול, ולכן הוא הגדיר את ההסכם פעולת הסיכול הטובה ביותר.

"אני דווקא חושב שלראות בהסכם אירוע מעכב זו אשליה. אולי מבחינה טקטית זה נתן כמה שנים שהם לא העשירו אורניום בדרגות גבוהות, אבל ההסכם אפשר להם דבר אחר, שהוא הרבה יותר משמעותי מבחינת המשטר האיראני, שחושב לטווח הרחוק: הוא נתן להם לגיטימציה להעשרה עצמית. זה דרמטי, כי זאת הפעם הראשונה שארצות הברית, ובעקבותיה המערב, הכירו בלגיטימציה שלהם להעשיר אורניום. לדעתי זה היה משגה היסטורי".

פרובינציאלי

במרץ 2015, כשלושה חודשים לפני חתימת הסכם הגרעין הסופי בין ארצות הברית והמעצמות ובין איראן, נשא בנימין נתניהו את הנאום המפורסם שלו בקונגרס האמריקאי ללא תיאום עם הנשיא אובמה כדי להכשיל את ההסכם המיועד. "לנאום הייתה תרומה ממשית: הוא סייע להמחיש לאמריקאים מדוע ההסכם הזה גרוע", טוען חרמוני. "הזרעים שזרע הנאום נבטו אחר כך ואפשרו גם את היציאה של טראמפ מההסכם בקדנציה הראשונה שלו. מצד שני הנאום גם גבה מחיר והזיק ליחסי ישראל עם המפלגה הדמוקרטית. במבט לאחור, האם לולא הנאום היה טראמפ של 2025 מצטרף לתקיפה באיראן? לא בטוח".

טראמפ הוא לא בדיוק באזור הנטיות הפוליטיות שלך. רצית שהוא ייבחר?

"כן. אני שמח שהוא נבחר. שיקראו לי פרובינציאלי, מה שמעניין אותי זה קודם כול ישראל וביטחון ישראל".

מה היה קורה לו נבחרה קמלה האריס?

"אני נוטה לחשוב שמדינת ישראל הייתה פועלת בכל מקרה ברגע שהאיראנים הגיעו לנקודה שחלה בה התקדמות בנתיב של קבוצת הנשק. קשה לי להאמין שהיינו זוכים לגיבוי אמריקאי לו קמלה האריס הייתה נבחרת. הגיבוי שטראמפ נתן והגיוס שלו לתקיפה העלו את היחסים האסטרטגיים בין ישראל לארצות הברית בכמה קומות".

המחשבה הראשונה בבוקר

למרות צהלות השמחה על הצלחת עם כלביא חרמוני מתעקש להוריד אותנו אל הקרקע. "מי שחושב שהמערכה שהייתה עכשיו היא אקורד הסיום, טועה טעות גדולה", הוא טוען.

הוא מספר לי על מפגש בין ראש ממשלת ספרד חוסה מריה אסנאר ובין המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי. "ראש ממשלת ספרד נכנס לחדר ורואה את ח'אמנאי עומד בצד ומכין לעצמו כוס תה. הוא מנסה ליצור איתו סמול טוק, אך ללא הצלחה. ח'אמנאי לא עונה לו. ואז ראש ממשלת ספרד שואל אותו ישירות: אדוני, כשאתה קם בבוקר, מה הדבר הראשון שאתה חושב עליו? וח'אמנאי שולף מייד: להשמיד את ישראל.

"הדוגמה הזאת ממחישה את האובססיביות של המשטר האסלאמי באיראן לעצם הקיום של מדינת ישראל. כל עוד המשטר האסלאמי נמצא באיראן, הוא לעולם יחפש את דרכו להשמדת ישראל, הוא לעולם ירדוף אחר בניית הגרעין, הוא לעולם יבקש לייצא את המהפכה ולשקם את השלוחות שלו, והוא לעולם ינסה גם לחרב כל נורמליזציה בין ישראל לערבים".

לחרמוני ברור שהאיראנים ירצו לשקם את פרויקט הגרעין. "הם השקיעו לאורך השנים חצי טריליון דולר בפרויקט הגרעין, וצריך לצאת מנקודת הנחה שהם ינסו לשקם אותו. זה אפשרי: איראן היא מדינה גדולה בעלת אמצעים וידע. אם מדינת ישראל הענייה והצעירה הצליחה, לפי פרסומים זרים, לעשות זאת בשנות השישים, ודאי וודאי שגם האיראנים יכולים.

"לכן צריך להיות עם יד על הדופק, להישאר במעקב מודיעיני ולסכל בכוח כשצריך. אם האיראנים יבינו שאחרי כל מה שהם משקיעים בפרויקט הגרעין הוא יושמד פעם נוספת, הם יגיעו למסקנה שלא משתלם להם ללכת במסלול הזה".

צעד אחורה ושניים קדימה

"השיטה של המשטר האיראני היא שכאשר הם נתפסים על חם, הם הולכים צעד אחורה או למצער דורכים במקום, אבל אחר כך עושים עוד שני צעדים קדימה", טוען חרמוני. "בשנת 2002 חשפה האופוזיציה האיראנית מתקן חשאי להעשרת אורניום שהוקם בנתנז ומפעל למים כבדים באראכ", הוא מספר. "הקהילה הבין-לאומית התעוררה, והסוכנות הבין-לאומית לאנרגייה אטומית שלחה פקחים לנתנז.

"הפקחים נדהמו לגלות שהאיראנים מקימים בנתנז מתקן שבו אולמות תת-קרקעיים ענקיים שיכולים לאחסן משהו מאוד עוצמתי. צרפת, גרמניה ובריטניה ניהלו מגעים עם המשטר האיראני כדי ללחוץ עליו, אבל המשטר שיחק איתם. הוא הקפיא את הפעילות, ואז התקדם עוד קצת, וחוזר חלילה".

זה גם מה שהם צפויים לעשות עכשיו?

"ברור".

גילית חומר מפתיע במחקר שלך על הגרעין האיראני?

"הדבר שהכי הפתיע אותי הוא שעד כמה שהמודיעין שלנו חזק באיראן, פעם אחר פעם פספסנו אירועים דרמטיים שנוגעים לתוכנית הגרעין.

"בשנת 2003 למשל הופתענו לגלות שמוחסן פח'רי-זאדה, אבי תוכנית הגרעין האיראנית, הגיע עם מהנדסים לרמה שהם מתאמנים ביציקה של אורניום מתכתי; בשנת 2007 מערכת המודיעין טולטלה כשגילתה על המתקן פורדו. אלו רק שתי דוגמאות, ויש עוד.

"זה צריך ללמד אותנו שיעור בצניעות. אנחנו צריכים להבין שאם בעבר פספסנו דברים דרמטיים לגבי תוכנית הגרעין, לא מן הנמנע שגם היום אנחנו מפספסים".

משחקים שחמט

חרמוני סבור שהדבר היחיד שיכול להבטיח את ביטחון ישראל בזירה האיראנית הוא סילוק השלטון הנוכחי באיראן. "גורם מדיני בכיר מאוד בישראל אמר לי משפט יפה: תשווה את זה לשחמט. מבחינת האיראנים שימור המשטר הוא המלך. הגרעין הוא המלכה. הסיכוי היחיד שהם יקריבו את המלכה הוא בשביל להציל את המלך.

"מאיר בן שבת, לשעבר ראש המל"ל, אמר לי שהמלחמה רק התחילה. מבחינת המשטר עכשיו, הוא יעשה הכול כדי להפתיע את ישראל ולהחזיר את הכבוד האבוד שלו. לכן עד נפילת המשטר כל הערכת מצב וכל קורס קמ"נים צריכים להיפתח בהנחה שאיראן זוממת הפתעה כלשהי, והמשימה שלנו היא לא לתת להם להפתיע אותנו ישירות או באמצעות גרורות".

מה היית מייעץ לאנשי המשא ומתן האמריקאים שעומדים עכשיו מול איראן לעשות כדי להגיע להסכם?

"דבר ראשון, להגדיר לוחות זמנים ברורים. שנית, לעמוד על כך שלא תהיה העשרה, לא יהיו צנטריפוגות ולא יהיה חומר מועשר באיראן. כמו כן צריך שיהיה פיקוח מאוד הדוק, שאומר שברגע שהעסק הגרעיני רק מתחיל לנשום מחדש, באים ותוקפים".

אפשר באמת לאכוף הסכם גרעין מול איראן?

"זה קשה מאוד, אבל אפשרי".

להצליח להירדם

ערן חרמוני (45) מתגורר במודיעין עם אשתו ובתו בת העשר. מלבד עיסוקו כעורך דין בתחום המנהלי והאזרחי, הוא משמש פאנליסט בכיסא השמאלני בתוכנית 'הפטריוטים' וכותב תזה על עבודת הלובי של האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה.

בין כל הפעילויות האלה חרמוני גם מתנדב לשירות מילואים. בשירות הסדיר שלו היה חרמוני לוחם ומפקד במערך האב"כ של ההנדסה הקרבית, ולאחר 7 באוקטובר ביקש להתנדב היכן שצריך.

"אחרי 7 באוקטובר לא הצלחתי להירדם בלילות", הוא מסביר. "היה לי חשוב לצפות בסרטוני הזוועה מהטבח כי רציתי לדעת מה עבר עליהם, אבל אחר כך היו לי סיוטים והרגשתי שאני חייב לעשות משהו. התקשרתי לחבר משירות הסדיר בהנדסה קרבית והצטרפתי לפלוגת התגוננות שהייתה זקוקה לעזרה.

"ההתגייסות עזרה לי. הייתי כל הזמן בשטחי כינוס בעוטף וחזרתי הבייתה עייף, וכך הצלחתי להירדם".

הסכנה הדמוגרפית

חרמוני גדל בבית שהצביע כל השנים למפלגת העבודה. בהיותו תלמיד תיכון נבחר לשמש יושב ראש נוער העבודה הארצי. לאחר שחרורו מצה"ל נבחר למזכיר סניף מפלגת העבודה בגבעת שמואל, ולאחר מכן בסניף מודיעין-מכבים-רעות. ב-2017 נבחר לתפקיד מזכ"ל מפלגת העבודה, ושימש בו יותר משבע שנים עמוסות אירועים.

חרמוני הוביל מחאות חברתיות על נושאים כמו קיצוצים בתקציבי הרווחה שיזם נתניהו, שוויון חברתי ליוצאי אתיופיה ויוקר המחיה. הוא מאמין בשוק חופשי אבל גם באחריות המדינה להיות מעורבת באופן שמספק לאזרחים תנאי פתיחה שווים ושוויון הזדמנויות.

בתחילת ספרו בחר חרמוני להביא ציטוט מפי ברל כצנלסון על הסכם מינכן ערב מלחמת העולם השנייה. הציטוט הזה מעיד שהוא אינו איש שמאל פציפיסט: "אומרים על שוללי מינכן כי הם תאבי מלחמה, אולם דווקא מדיניות הכניעה בפני הדיקטטורים, היא שתביא לא שלום, כי אם מלחמה".

"שתי מדינות זה לא דבר מקודש בעיניי", הוא מצהיר באוזניי. "מבחינתי ביטחון ישראל מקודש, והוא מעל הכול. אני מאמין בפרגמטיות מדינית ורואה בהסדרים מדיניים חלק חשוב מאוד ביכולת להבטיח פה את קיומנו.

"זה נכון שבממד הפלשתיני יש לי מבוכה אידאולוגית מסוימת מול הימין, בעיקר מאז 7 באוקטובר, אבל מבחינה דמוגרפית ישראל לא יכולה לשלוט לעד באוכלוסייה הפלשתינית".

מפלגת נישה

חרמוני רואה בעצמו שמאל ציוני מתון בעל ראייה סוציאלית. לדבריו, הוא קרוב לעמדות הביטחוניות של מפלגות המרכז יותר משהוא קרוב למרצ. מהלך האיחוד של מפלגת העבודה עם מרצ אינו לרוחו. הוא נמנע מלבקר את יאיר גולן על התבטאויותיו הבוטות, אבל אומר כי אינו מתחבר לתפיסות הרדיקליות שלו. הוא היה מעדיף שמפלגת העבודה תתאחד עם מפלגות מרכז כמו המפלגה של בני גנץ.

"אני מחפש לעשות שינוי פוליטי במדינה בעמדות יותר מתונות, של מרכז-שמאל מתון, שמדברות לציבור רחב", טוען חרמוני. "הייתי הרבה שנים נגד ממשלות אחדות. אבל בנקודת הזמן ההיסטורית הזאת של מדינת ישראל אנחנו צריכים לאחות את הקרעים, לעבוד יחד ולהיות ממוקדים באתגר שלנו. אני מקווה שאחרי הבחירות הבאות תקום ממשלה רחבה במדינת ישראל".

בהנחה שנתניהו ישוב ויתמודד לראשות הממשלה, אתה קורא להפסיק את החרם עליו?

"נעשה הכול כדי שננצח אותו, ואז בעזרת ה' הליכוד, גם אם הוא יהיה בראשות נתניהו, יוכל להצטרף אלינו לממשלת אחדות. הערכים שלנו מדברים לציבור מאוד גדול, ציבור שהוא מרכז-שמאל, תומך ביטחון, תומך התיישבות, אבל גם בעל ריאליזם מדיני, בעד שלום ורגיש לנושאים חברתיים. לצערי, מפלגת העבודה בתקופת מרב מיכאלי, במקום לעסוק בסוגיות היסוד של המדינה כמו ביטחון וחברה, נגררה לאיזו נישה, וזה גרם לנזק מאוד גדול".

היית תקופה קצרה יועץ פוליטי של אהוד ברק. אתה יכול להסביר מה עובר עליו?

"עבדתי עם האיש, ואני לא רוצה לדבר עליו סרה. יש לו הרבה זכויות. היום זה נראה הזוי, אבל ברק ונתניהו עבדו יחד צמוד כשנתניהו היה ראש הממשלה וברק היה שר הביטחון. הייתה אז ביקורת בשמאל על ברק, שמשתף פעולה עם נתניהו. גם נתניהו של 2025 שונה מכל מיני בחינות מנתניהו של 2010. אני אומר את זה בכאב".

סם החיים

כשפנו אליו מהפקת 'הפטריוטים' והציעו לו לשבת על כיסא השמאלני, חרמוני לא התלבט, אף שידע שיקבל תגובות קשות מחבריו בשמאל. "'הפטריוטים' היא כיום תוכנית האקטואליה המשפיעה ביותר על סדר היום", הוא טוען, "אבל זאת לא הסיבה היחידה שהסכמתי. אנחנו צריכים ללמוד לדבר עם אנשים שלא חושבים כמונו ולנסות לשכנע אותם. זה סם החיים של הדמוקרטיה.

"בשנים האחרונות זה הלך לאיבוד, בין היתר בגלל הרשתות החברתיות. שם בגלל האלגוריתמים אנחנו פוגשים רק אנשים שחושבים כמונו ועושים לנו לייק.

"יש קיטוב גדול גם בדמוקרטיות אחרות במערב, אבל אצלנו יש איומים קיומיים ממש, ולכן היכולת שלנו ליצור איזושהי אחדות מינימלית היא לא מותרות. אני לא בא ל'פטריוטים' רק כדי להשמיע אלא גם כדי לשמוע ולהקשיב".

חרמוני טוען שיש המון שמאלנים שצופים בתוכנית 'הפטריוטים', והתגובות שהוא מקבל מהם חלוקות. "הבאתי בחשבון שיהיו תגובות מאוד ביקורתיות מצד האנשים במיליה הפוליטי שלי", הוא אומר. "מבחינת חלקם ערוץ 14 בכלל ותוכנית 'הפטריוטים' בפרט הם הדבר הכי גרוע ומסוכן שיש. אבל יש גם רבים מאוד שחושבים כמוני ומפרגנים. הם אומרים לי: חשוב שאתה שם. מהקהל הימני אני מקבל המון פרגון".

"השורשים שלי בשמאל"

במהלך הריאיון אני מופתעת לגלות כי בתו בת העשר של מזכ"ל העבודה לשעבר הולכת לבני עקיבא ושומרת שבת. "החלק הזה בחינוך מגיע מאשתי", הוא אומר. "אני חילוני אורתודוקסי. אני לא שומר שבת ולא פוקד בתי כנסת, אבל יש לי כבוד לדת ולמסורת. אני מאמין בבורא עולם אבל במובן החילוני. אני מסכים עם המשפט 'בית הכנסת שאליו אני לא הולך הוא בית כנסת אורתודוקסי', כי אני חילוני אורתודוקסי. מבחינתי היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים הם אחים שלי, אבל גם אם הייתה בישראל אפשרות לנישואים אזרחיים, ואני מקווה שתהיה, הייתי מתחתן בחתונה יהודית אורתודוקסית. ועדיין, אני חילוני.

"קורה מדי פעם שידידיה מאיר מחפש מניין לערבית אחרי התוכנית, ואז הוא יודע שאני משלים לו מניין. אבל השתתפותי היא טכנית, היא בעצם נוכחותי, לא מעבר לזה".

יש סיכוי שעם הזמן תתפכח ותעבור לכיסא הימני בפאנל?

"אני לא איש שמאל שזז לימין. זה לא האירוע שלי. אני שמאל, אלו השורשים שלי מאז שאני נער. בקו הדק שבין ימין לשמאל, אני נמצא מצד שמאל שלו".

איך זה לעמוד מול חדות הלשון של הימניים בפאנל 'הפטריוטים'?

"סבבה לגמרי. הם לא פראיירים בכלל, כן? אבל אני לא מרגיש שבאים לסתום לי את הפה. להפך, הם מאפשרים לי להשמיע את הדעה שלי בצורה מכובדת.

"ברור שאני מתרגז מהדעות שלהם, וברור שהם מתרגזים מדעותיי, אבל הם אנשים טובים. אני לא רוצה להחמיא יותר מדי, כי בסוף אני בכל זאת צריך לשמור על קשרים טובים בשמאל", הוא צוחק.

"היה לי איזה סיפור בריאותי קטן, וכולם כל הזמן דרשו בשלומי. עירית (לינור, זש"פ) אפילו ביקשה לדעת איך קוראים לאימא שלי כדי שתוכל להתפלל עליי בבית הכנסת. כנראה היא עשתה עבודה טובה, כי הכול בסוף הסתדר".

בכל השנה הזאת שאתה חלק מהפאנל הצלחת להשתכנע במשהו?

"אני חושב שזה מאפשר לי להבין טוב יותר את העמדות של הימין, למשל את התחושות של הימין בנושא אכיפה בררנית. אני מבין, אבל לא מסכים. אני גם מוטרד מאוד מדעות הימין בנושאים מסוימים, כמו בכל הקשור להתנגשות החוקתית ומהמחשבה שבשלב מסוים לא צריך לכבד את פסיקת בג"ץ. בעיניי זה חוסר אחריות".

אתה מבין את הצורך של הימין ברפורמה במערכת המשפט?

"לגופים כמו הפרקליטות והמשטרה יש כוח עצום בפגיעה בזכויות הפרט, וצריך לפקח עליהם. אני עצמי הפגנתי בעבר מול הפרקליטות. אבל החקיקה המשפטית שרצה לבצע יריב לוין הייתה עלולה לרסק את האיזונים והבלמים של המשטר הדמוקרטי. אני מאמין שהיא הייתה מביאה לדיקטטורה".

"אני מבין שדעותיי מרגיזות חלק מהצופים, אבל אני קורא לציבור שתומך בממשלה להבין גם את זווית הראייה של הצד השני. אני משתדל לעשות את זה. נכון שלא זזתי הרבה מדעותיי, אבל כולם צריכים להרגיע כאן את העסק".